תפריט
הערמונית היא בלוטה שממוקמת במוצא שלפוחית השתן ומקיפה את השופכה (צינור ההשתנה). תפקידה העיקרי של הערמונית היא לייצר חלק מנוזל הזרע. אצל גברים צעירים, הערמונית היא בדרך כלל בגודל של כ- 20 סמ"ק, אולם עם העלייה בגיל, מעל 50 שנה, אצל מרבית הגברים הערמונית נוטה לגדול עם השנים. עלייה זו בגודל הערמונית נקראת היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH). בחלק מהמקרים, הגדילה השפירה של הערמונית כלל לא מובילה לתסמינים. אך ישנם מקרים בהם הגדילה גורמת לתסמיני השתנה.
הערמונית נבדקת באמצעות החדרת אצבע דרך פי הטבעת, כדי לקבוע באמצעות המישוש אם היא מוגדלת, ואם קיימים גושים או מוצקות חריגה שעשויים לרמז על קיום גידול סרטני בערמונית. ייתכן שהמטופל יתבקש לספק דגימת שתן כדי לוודא שאין זיהום בשתן. בנוסף, ייתכן והוא יתבקש לבצע בדיקת דם כדי לבדוק את ערך ה- PSA בדם.
אם ערך ה-PSA מוגבר, אין זה אומר בהכרח שקיים גידול סרטני בערמונית, שכן גם גדילה שפירה של הערמונית לכשלעצמה יכולה לגרום לערך ה-PSA לעלות.
הצורך בטיפול בבעיות ההשתנה נקבע על פי חומרת התסמינים ומידת הפגיעה באיכות החיים. בנוסף, ההחלטה גם משקללת את מצבו הבריאותי הכללי של המטופל ואת העדפותיו האישיות. קיימות מספר אפשרויות טיפול זמינות. יש לדון באפשרויות אלה עם הרופא לפני שנקבל את ההחלטה:
אם התסמינים אינם חמורים מדי או מטרידים יתר על המידה, ניתן לשקול אפשרות זו. השינוי כרוך בהערכות תקופתיות על ידי הרופא, וביצוע שינויים בהרגלי ההתנהגות שעשויים לשפר את התסמינים. שינויים אלה כוללים:
הערמונית היא בלוטה המקיפה את השופכה (צינור השתן), בין שלפוחית השתן לסוגר החיצוני. עם הגיל, הערמונית גדלה לעתים קרובות ודוחסת את השופכה, מה שעלול להקשות על ההתרוקנות של שלפוחית השתן. הניתוח בטוח ויעיל, במהלכו כורתים את הליבה הפנימית של הערמונית באמצעות מכשיר מיוחד המועבר דרך השופכה בגישה אנדוסקופית. הניתוח למעשה מסיר את החסימה, ומאפשר לשתן לזרום בצורה חופשית יותר ולשלפוחית השתן להתרוקן בצורה טובה יותר.
הניתוח יבוצע בבית החולים, שיצור קשר עם המטופל וייתן הנחיות לגבי השעה, התאריך והמיקום של ההליך וכל בדיקה הנדרשת לפני הניתוח. רופא מרדים עשוי להיפגש עם המטופל גם לפני הניתוח כדי לדון בשיטת ההרדמה המומלצת עבורו.
מכיוון שקיים סיכון לדימום מוגבר בעקבות הניתוח בקרב מטופלים הנוטלים מדללי דם, כגון אספירין, וכן תרופות מסוימות לדלקת פרקים או תוספי צמחים מסוימים. בדרך כלל יש להפסיק תרופות אלו לפני הניתוח. אנא שוחחו על כך עם הרופא שלכם.
את הניתוח ניתן לבצע בהרדמה כללית או אזורית, לשיקול דעתו של המרדים.
הפעולה מתבצעת באמצעות מכשיר הנקרא רזקטוסקופ, המועבר דרך השופכה. אין צורך בחתך בעור. הליבה של הערמונית, הגורמת לחסימה, מוסרת. ההליך כולו אורך בדרך כלל כשעה עד שעתיים. בסיום הניתוח משאירים קטטר שמנקז את שלפוחית השתן. לעיתים, הקטטר מחובר לשטיפה בעזרת מים פיזיולוגיים בכדי לשטוף את שלפוחית השתן מקרישי דם. כל הרקמה שמוסרת במהלך הניתוח נשלחת לבדיקה ע״י פתולוג בכדי לקבוע את אופייה המדויק. יש לזכור כי ניתוח זה אינו משפיע על הסיכון לפתח סרטן הערמונית בעתיד.
בסיום הפעולה, המטופל ישהה כשעה עד שעתיים בחדר ההתאוששות. בהמשך המטופל יוחזר לחדרו במחלקה.
בהדרגה תתאפשר חזרה לאכילה ושתייה. בדרך כלל משאירים את הקטטר במקומו למשך יומיים עד להצטללות מלאה של השתן. בזמן שהקטטר נמצא במקומו, לרוב ישנה תחושת אי נוחות, בדרך כלל קלה, הקשורים לקטטר עצמו וייתכנו מדי פעם התכווצויות של שלפוחית השתן. ניתן לשלוט בהתכווצויות אלו באמצעות מתן תרופות.
ישנם מקרים, שגברים נשלחים לביתם עם הקטטר בכדי להסירו מספר ימים לאחר מכן.
לאחר הסרת הקטטר, ייתכן שהשליטה במתן השתן לא תהיה מושלמת ותרגיש תכיפות ודחיפות במתן שתן, צריבה וטפטוף בסיום ההשתנה. כל אלו בד״כ חולפים לאחר מספר ימים עד שבועות.
לאחר השחרור הביתה, על המטופל להימנע מהרמת משקל כבד (מעל 10 ק"ג), פעילות גופנית מאומצת
ופעילות מינית למשך כארבעה שבועות. בנוסף, ישנה חשיבות להימנע מעצירות.
יש מטופלים שעלולים לראות דם בשתן או אפילו קרישי דם קטנים עד שישה שבועות לאחר הניתוח.
כל זמן שקיים דימום בשתן, מומלץ לשתות כמויות גדולות של מים, בכמות של כוס לשעה, וזאת בכדי לשטוף את הדם משלפוחית השתן ולמנוע היווצרות קרישים.
